להיות מטפלת.

אחרי כמה פוסטים שבו שיתפתי על צמחי מרפא מהמטבח, כלי אבחון, ימים מיוחדים ברפואה הסינית, טיפולים שונים בקליניקה, אני רוצה לשים פוקוס על אחת ההתמודדויות העמוקות ביותר שלי, זו שאני פוגשת כל יום בקליניקה.

את עצמי.

להיות בכובע "המטפלת" מביא איתו הרבה אחריות. צריך להיות בתשומת לב לדברים הכי גדולים ולהכי קטנים במידה זהה. מהנוכחות שלי מול אדם שאני מלווה ועד לבחירת הנקודות המדוייקות עבורו, האזנה לדופק ברגישות וניסיון להבין את הכוונה של המרווחים בין המילים שנאמרים בפגישה בין שני לבבות. זה להסתכל על רובד פיזיולוגי לצד רגשי, לחבר בין משפטים שיוצאים מבפנים לאבחנות סיניות , להבין שלפעמים המצב הרגעי שהמטופל נמצא בו מכתיב את מה יהיה אפילו שזה לא מה שחשבתי או קיוויתי לעשות. זה לקבל שלפעמים, גם אם עשיתי את הטיפול המדוייק ביותר יש גורמים אחרים שמשפיע על הגוף והרוח. זה להיות באורות כשמטופלת מספרת לך שהיא בהריון כי אתן בתהליך הזה ביחד, להתרגש כשהכאב ראש כבר לא מגיע, כשישנים טוב יותר בלילה, כשהיציאות מסתדרות, כשפחות עייפים, יותר רגועים - כל אלו זה אושר!

אך גם יש את הצד השני, כשזה לא "מצליח". הציפייה בלהיפגש אחרי שבוע ולשמוע אם היה שינוי או לא, הקושי בתהליך שמתקדם לאט, האכזבה כשיש החמרה, העצב על חוויה קשה שמשתפים אותי בה, הכאב שאני חשה כשמטופלת ממשיכה להסתובב עם מכאובים והפרעות באורח חיים שלה. כל אלו נוגעים לי בנפש במידה שווה.

וכשאני מתייעצת עם מורים שמלווים אותי בדרך הם אומרים שאסור לקחת את זה הביתה, ושלא טוב להתערבב עם הרגשות מחוץ לקליניקה ושזה לטובתם. אבל איך אני אמורה לעשות את זה?!

וכמה מוזר זה שהמפגש בקליניקה יוצר קרבה כל כך גדולה, תחושת חברות ובכל זאת יש חוסר שיוויון מובנה שבו צד אחד משתף יותר חשוף יותר. כמה הזוי זה עבורי. ומנגד, מוצאת את עצמי הרבה פעמים רוצה את הריפוי יותר מהמטופלות שלי, מתעקשת יותר, בודקת יותר וגם זה לא נכון. הבחירה לריפוי היא אישית, היא לא מגיעה מהמטפל.ת.

ושוב מזכירה לעצמי שיש צורך בעדינות ורוך, ושזה מפגש רגיש.

לבסוף עולה בי מילה אחת שאני מרגישה שמסכמת את הכל. ענווה. ענווה. ועוד קצת ענווה.

להיות בענווה מול ההצלחות ומול הכשלונות, להיות בענווה מול לב פועם שיושב מולי, להיות בענווה מול הידע האדיר שקיבלתי, להיות בענווה מול עצמי.

רוצה לקחת את ההזדמנות הזו ולהודות לכל מי שהגיעה אלי ובטחה בי ונתנה לי את האפשרות להיכנס לעולמה וללוות אותה. מרגישה זכות על כך🙏🏼

תודה ענקית!

וענווה.

ונשימה.